לב לנדאו

עילוי מבאקו שהפך למצפון הפיזיקה הסובייטית.

לב לנדאו — לכולם פשוט ״דאו״ — נכנס לאוניברסיטה בגיל ארבע־עשרה, למד אצל נילס בוהר (האיש היחיד שכינה אי־פעם מורהו) והמשיך לעצב מחדש כמעט כל ענף בפיזיקה התיאורטית. הוא הסביר מדוע הליום נוזלי זורם בלא חיכוך, בנה את תורת מעברי הפאזה המשמשת את כל המדע המודרני, והכשיר דור שלם דרך מבחן כה קשה שרק ארבעים ושלושה אנשים עברו אותו. הוא שרד שנה בכלא לוביאנקה של סטלין ותאונת דרכים קטלנית, וב-1962 קיבל את פרס נובל ממיטת בית חולים.